פסלות שופט ונציב תלונות

מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, שהרשות השופטת היא חלק ממנה ובה עובדים שופטים, שאמונים על עשיית משפט צדק.

נקדים ונבהיר למען הסר ספק כי מערכת המשפט בישראל היא מהמתקדמות בעולם ורוב שופטיה, עשויים ללא חת וממלאים את עבודתם נאמנה והיא מערכת המסוגלת לסלק בד"כ "עשבים שוטים" מקרבה.

כך למשל, בעל-דין אשר סבור כי קיימות עילות לפסלות השופט היושב בעניינו בדין – יכול לבקש כי הלה יפסול את עצמו מלהמשיך לדון בהליך ועל השופט לעצור את ההליך וליתן החלטה מנומקת על בקשה זו.

ככל והשופט דוחה את הבקשה, קיימת זכות ערעור לביהמ"ש העליון וניתן גם לבקש לעכב את המשך ניהול ההליך עד להכרעה בערעור.

העילות העיקריות לפסלות שופט הם: קיום ניגוד עניינים וקיום משוא פנים ו/או קיום דיעה מגובשת, שאינה מאפשרת שמיעת בעל-דין בלב שלם ובנפש חפצה.

בנוסף, ניתן גם להגיש תלונה כנגד שופט לנציב תלונות הציבור על השופטים, בגין התנהלות שאינה הולמת וזאת אף אם אינה מהווה עילה לפסלותו, בוודאי שיש להגיש תלונה שכזו במקום שההתנהלות מהווה גם עילת פסלות, שכן רק הגשת תלונה שכזו יכולה להוביל לנקיטת הליכים משמעתיים כנגד השופט. 

כך למשל, במסגרת הליך אזרחי שבו ייצג משרדנו, הוגשה בקשת פסלות כנגד כבוד השופט אמיר ויצנבליט וזו נדחתה על-ידו בהסתמך על פרוטוקול שהוא עצמו הקליד (עניין חריג ביותר שבד"כ אינו מתקיים כאשר את הדיונים מקלידים קלדנים) ושבגינו אף הוגשה תלונה למשטרת ישראל בטענה כי כבוד השופט אמיר ויצנבליט זייף את הפרוטוקול ולא זו בלבד, אלא הוסיף "חטא על פשע" כאשר בחר להסתמך עליו בהחלטתו לדחות את בקשת הפסילה.

למרבה הצער, משטרת ישראל החליטה שלא לברר את התלונה וגם נציב התלונות על השופטים בחר שלא לברר את התלונה שהונחה בפניו בנדון וזאת חרף צירוף בדיקת פוליגרף של עו"ד ונוטריון טל מייק ממשרדנו בה הלה נמצא דובר אמת, לראיה לעובדות אשר הובילו לטענת זיוף הפרוטוקול כנגד השופט אמיר ויצנבליט.

בכוונת משרדנו להמשיך ולפעול למיצוי הזכויות בנדון, לרבות באמצעות משרד מבקר המדינה, שכן מדובר בטענות חמורות ביותר, העולות כדי עבירה פלילית של זיוף כנגד השופט אמיר ויצנבליט שהוא "עובד ציבור".

וכך מוגדר זיוף בסעיף 414 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977:

​"

1. עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
2. שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאיל ונעשה השינוי בסמכות כדין;
3. חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;

"

וכך מוגדר זיוף בידי עובד הציבור בסעיף 421 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977:

" עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו – מאסר שבע שנים עם או בלי קנס. "