הליך גירושין

בשנים האחרונות חלה עליה מתמדת באחוזי הגירושין בישראל. למעשה, הסטטיסטיקות מעידות כי כשליש מהזוגות הנשואים בישראל פונים בשלב זה או אחר להליך של גירושין. הליך גירושין ראוי שיתבצע כאשר לפחות אחד מבני הזוג חש כי כלו כל הקיצין וכי לא קיים עוד רצון להמשיך בחיים משותפים יחד. כל עוד קיים ספק בקשר לאפשרות להמשיך את חיי הנישואין ניתן לפנות לגורמים מייעצים שונים שיכולים לסייע.

כאשר הגירושין נעשים ללא הסכמה בין הצדדים או בהיעדר יכולת מוחלט לגשר על הפערים, ייפתח ההליך באמצעות הגשת תביעות. במקרה בו קיים בסיס להבנה ודיבור על הגירושים בין הצדדים, מומלץ לפנות להליך של גישור ולבצע את הליך הגירושים בהבנה ובשיתוף.

הליך גירושין הוא הליך מורכב בשל ייחודיותו של הדין הישראלי. בכתבה שלהלן, אסביר בקצרה את עיקרי הדין הישראלי וכן אציין מהם הדברים אליהם חשוב לשים לב במידה והוחלט לפנות להליך גירושין.

הדין הישראלי מקנה סמכות בלעדית לבית הדין הרבני לדון בעניין הגירושין עצמו (מתן הגט) אך סמכות מקבילה לדון בעניינים הכרוכים בגירושין (כמו: רכוש, מזונות, משמורת ועוד) הן לבתי המשפט לענייני משפחה והן לבתי הדין הרבניים (אודות מירוץ הסמכויות בהמשך הכתבה).

בפסיקה מפורסמת של בג"צ (בג"צ בבלי) קבע השופט אהרון ברק כי חוץ מענייני המעמד האישי, גם בתי הדין הרבניים מחוייבים להחיל את הדין האזרחי. ולפסוק על פיו, אך בפועל עדיין קיים שוני משמעותי בפרשנות הדין בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה.

בתי הדין הרבניים עדיין פוסקים ברוח השקפת עולמם השמרנית ובתי המשפט לענייני משפחה נוטים לפסוק על פי השקפת עולם ליברלית יותר ולאור עקרונות היסוד של המשפט הישראלי. לבית המשפט ובית הדין כאמור, סמכויות מקבילות, אולם שתי הערכאות לא יכולות לדון באותם עניינים במקביל ולפיכך נקבע כי הערכאה אליה תוגש התביעה קודם תדון בעניינים הכרוכים לתביעת הגירושין. מכאן, נוצרה התופעה בה כל אחד מבני הזוג ממהר להגיש את תביעתו קודם לערכאה שיותר נוחה לו ומטיבה עימו. תופעה זו קרויה תופעת "מרוץ הסמכויות". קיימת ההנחה הרווחת כי בעוד פסיקותיהם של בתי הדין הרבניים מטיבות יותר עם גברים, נשים תעדפנה להגיש את תביעותיהן לבתי המשפט לענייני משפחה. חשוב להדגיש כי הנחה זו אינה נכונה לגבי כל המקרים ולכן על עורך הדין לבדוק היטב את רצונו של בן הזוג אותו הוא מייצג ואת מצבו הספציפי ולשקול לאיזו ערכאה משפטית מוטב לפנות בהתאם.

חשוב לציין כי לא די בהקדמת הצד השני בהגשת התביעה וכי יש לעמוד גם ב"מבחן המשולש" כפי שכונה על ידי בית המשפט. מבחן זה קובע כי יש לכרוך מפורשות את העניינים הנלווים לגירושין במסגרת תביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני, לעשות זאת בהתאם להוראות הדין וכן שיהיה ברור כי הגשת התביעה והנושאים הנלווים לה נעשו בתום לב ולא רק על מנת לתפוס את הסמכות במסגרת המירוץ. אי עמידה במבחנים אלה תוביל לדחיית התביעות ולא תאפשר את תפיסת הסמכות.

הליך גירושין הוא הליך כלכלי, אנושי ומשפטי מורכב. הן מבחינת ייחודיותו של הדין הישראלי והן מאחר שההליך עצמו מלווה ברגשות מעורבים עבור בני הזוג המתגרשים. מסיבה זו חשוב לבחור עו"ד מומחה בתחום שידאג לזכויותיו של הלקוח ומאידך ינהל בתבונה וברגישות את ההליך ויבין את מורכבותו. חשוב לא להתפתות להגיש תביעות באופן עצמאי (על אף שזה יכול להיראות על פניו כ"מילוי טפסים" בלבד, בייחוד בבית הדין הרבני) אלא לאחר התייעצות עם עו"ד בקיא בתחום אשר מודע היטב למכלול השיקולים וזאת בכדי למנוע טעויות שעלולות לעלות אחר כך מאד ביוקר. כמו כן, חשוב להיות ערים לכך שמרגע שהוחלט להתגרש, הזמן משחק תפקיד חשוב ועל כן לא להשתהות ולפנות בהקדם להתייעצות עם עו"ד ולשקילת הצעדים הראשונים שיש לבצע מיידית.

 

משרדנו מתמחה בתחום דיני המשפחה ובתחום הגירושין בפרט. במקרים מתאימים וכאשר שני בני הזוג מעוניינים בכך, משרדנו עוסק גם בגירושין על דרך של גישור (כמשרד גישור מוסמך) ובניסוח הסכמי גירושין בהסכמה.