שכירות היא זכות שהוקנתה בתמורה (דמי שכירות), להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות.
פרטים של חוזה שכירות שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל עליהם בעסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות מאותו סוג.
יש לקיים בדרך מקובלת ובתום לב כל חיוב הנובע מחוזה שכירות וכך גם לגבי השימוש בזכות מן החוזה.
קיימים זכויות וחובות לשוכר ולמשכיר וכל אלו מוסדרים כדבעי בחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971.
כך למשל, משכיר חייב למסור לשוכר את הנכס בדיוק לפי ההצהרות והמצגים שנתן הימנו, עובר למועד חתימת ההסכם, שעליהם הסתמך השוכר בחתימתו על הסכם זה.
בהתאם, שוכר חייב לשלם את שכר הדירה, במלואו ובמועדו הקבוע בהסכם ולשלם בהתאם גם את הוצאות המושכר, החלים עליו כגון: מים, חשמל, ארנונה.
מגיפת הקורונה, הובילה בעלי דין רבים להפרות הסכמי שכירות ומשכך, להתדיינות בבתי המשפט השונים.
קיים בית דין לשכירות הדן בעניין דמי שכירות של דירות ושל בתי עסק, בעניין הפחתת דמי השכירות, ובעניין שירותים ותיקונים במושכר, אך לכל בית משפט שלום סמכות מקבילה לדון.
שופט בית משפט שלום יחיד, יושב כבית דין לשכירות במקום שקובע שר המשפטים. כאשר השופט רשאי להיעזר בחוות דעת מומחה, מתוך רשימת מומחים שקבע שר המשפטים.
ניתן לערער לבית המשפט המחוזי על פסק דין של בית הדין לשכירות, בדיוק כמו שניתן לערער על פסק דין של בית משפט שלום.
למשרדנו ניסיון רב בניהול תובענות בתחום דיני השכירות והשאילה דרך כל הערכאות לרבות ביהמ"ש העליון.
